עבירת שוד

שוד הוא למעשה עבירת גניבה המשולבת בשימוש באלימות (או מניעת התנגדות), או איום בשימוש באלימות לפני הגניבה, לאחריה או במהלכה. בפסיקה נקבע שכל קשר סיבתי בין האלימות לבין הגניבה, או ניסיון הגניבה, הופכת את העבירה ל"שוד" או "ניסיון לשוד".

מאחר ואין בחוק פרמטרים ברורים לגבי אותו קשר סיבתי, חשוב להסתייע בעו"ד על מנת להביא טיעונים בעניין זה וכדי להפחית מחומרת העבירה.

כאמור, די באיום באלימות כדי להחריף את עבירת הגניבה לכדי שוד, וגם בעניין זה אין החוק קובע חד משמעית "מהו איום באלימות", ושני הצדדים (המדינה והנאשם) יוכלו להציג טענותיהם בעניין זה בפני בית המשפט או במסגרת ההליכים המוקדמים לכך.

העונש המקסימלי על עבירה זו הוא 14 שנים, ואם היה השודד חמוש ("שוד מזוין"), או שהשתמש באלימות פיסית כלפי גופו של אדם אחר, יהיה העונש המקסימלי 20 שנים. נסיבה מחמירה נוספת היא מעורבות של מספר אנשים בביצוע השוד או פגיעה פיסית באדם תוך כדי מהלכו.

נסיבות אלה, כמו גם נסיבות נוספות כגון רמת האלימות שהופעלה, הפגיעה שנגרמה לקרבן, ערכו של החפץ שנשדד, יכולים להוות נסיבות מחמירות או מקלות לעניין הענישה. כבכל עבירה פלילית, קודם הענישה ישמעו גם נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה ויילקחו בחשבון לצורך קביעת עונשו.

העבירה וסעיפיה מנוים בסימן ג' לחוק העונשין.